<h1>ארחות חיים הלכ' מגלה ופורים סימנים י"ד—ט"ו</h1>
<h2>דף יט.</h2>
וצריכה שתהיה תפורה כלה עד שיהיו כל עורותיו כמגלה אחת ואינה נתפרת אלא בגידין כספר תורה ואם תפרה ג' תפירות בקצה האחד וג' בקצה האחר וג' באמצע כשרה ואע"פי שאינה תפורה על פני כולה מפני שנקרא' ספר ונקראת אגרת כך פי' הרמב"ם ז"ל מה שאמרו בגמרא ואם הטיל בה ג' חוטי גידין כשרה ובלבד שיהיו משולשין ופרש"י ובלבד שיהיו משולשין כלו' שיהי' מראש התפר עד מקום תפירת הגיד כריוח שיש ממנו עד תפירת הגיד השני ומהשני לשלישי כמשלישי, ועד סוף התפר. וכתב הבעל העתים שאם תפר השאר בחוטי פשתן והטיל בה ג' חכי גידין כשרה פי' חכי מלשון משליכי ביאור חכה והם מגידי שוק השור. [ע"ב] ושיור התפר שמשיירין בתחלת היריעה ובסופה הלכה למשה מסיני כדי שלא יקרע. ושאלו אל הר"ם נ"ע אם המגלה צריכה היקף גויל ועמוד והשיב כי בתשובות ר"ת ז"ל כתוב דנקראת ספר ונקראת אגרת ועבדינן לחומרא ודיינינן לה דין ספר לכל מילי בר מחדא מלתא דיהבינן לה דין אגרת שאם הטיל בה ג' חכי גידין כשרה כמו שבארנו אבל לענין היקף גויל וכל האותיות בצורתן ובזיונן של שעטנז גץ ובחסרו' ויתירו' הכל כדין ס"ת ועמוד נמי צריכה כדאיתא פרקא קמא דבבא בתרא ומניח חלק מצד אחד כדי לגול עמוד ומצד אחר כדי לגול היקף. וכן נראה דעת הר' אהרן הלוי ז"ל וביאר שצריך כתיבה לשמה. ובספר התרומה כתוב שצרי' לכתוב מ"ח שורות בה כספר תורה ובמסכת סופרים כתוב שצריך בס"ת מ"ב שורות כנגד המסעו' או ששים כנגד ששים רבוא או צ"ח כנגד קללות שבמשנה תורה. ומיהו נראה שאין להקפיד במגלה במנין השורות כלל רק של תהיה נקודה ולא יהיו ברכותיה כתובות בתוכה ושלא תהיה כתובה בין הכתובים עכ"ל. והר' אשר ז"ל כתב והמגלה צריך שתהיה כתובה על הגויל אבל במקו' שאין גויל מצוי קורין בשאר שעת הדחק שאני וכן בספר תורה. והר' יעקב ז"ל היה מפרש כי עבוד של אלה הארצות חשוב כגויל ומייתי ראיה מהא דאמרינן במסכת גיטין פ"ק דבעינן כתב שאין יכול לזייף הוא.
